הריקודים:
ריקודי סווינג הם ריקודים חברתיים שהתפתחו בארצות הברית בשנות ה־20 עד ה־40 לצד מוזיקת הסווינג, שהיא סגנון של ג׳אז קצבי, שמח ומקפיץ. המוזיקה הזאת מזמינה תנועה טבעית ואלתור, והיא הבסיס לריקוד ששם דגש על תקשורת בין אנשים, על שמחה ועל חיבור דרך הקצב. הסווינג נרקד בזוגות אבל גם בקבוצות, במסיבות ובאירועים פתוחים לכולם, והוא משלב אלמנטים של אלתור, הקשבה, תגובה הדדית ויצירת חוויה משותפת עם אחרים דרך המוזיקה.
lindy hop
ריקוד סווינג דינמי, מלא אנרגיה, גרוב והבעה אישית. הוא נרקד לרוב בקצב בינוני עד מהיר, וכולל תנועות פתוחות, קפיצות, סיבובים והרבה מקום לאלתור. התחושה בלינדי היא של שיחה מתמשכת דרך הגוף – מוביל ומובל מקשיבים זה לזה ולמוזיקה, מגיבים לקצב, לשינויים ולתחושות. הריקוד יכול לנוע בין רכות אלגנטית לפיצוץ של אנרגיה, תלוי בשיר ובפרטנרים.
charleston
ריקוד קופצני, קצבי ותזזיתי, שמתאים בעיקר למוזיקה מהירה עם גרוב חזק ובועט. הוא מאופיין בבעיטות, סיבובים מהירים ושימוש רב בקונטרה־טיימינג. התחושה בצ'ארלסטון היא של משחק בלתי פוסק – עם הקצב, עם הגוף, ועם הפרטנר או הקהל. הריקוד דורש שליטה בגוף ויכולת לשחרר אותו במקביל, מה שמעניק תחושת חופש מוחלט בתוך המבנה הקצבי.
balboa
ריקוד צמוד ועדין, שמתאים במיוחד למוזיקה מהירה – אך במקום להגביר את האנרגיה, הוא שומר על איפוק, אלגנטיות ודיוק. הגרוב בבלבואה הוא פנימי – התנועה מינימלית, מתמקדת ברגליים ובקצב המדויק, תוך שמירה על מסגרת גוף יציבה וצמודה. התחושה היא של ריקוד שמתרחש "מתחת לרדאר" – אבל מלא תחכום, תקשורת ותגובה הדדית עמוקה.
solo jazz
ריקוד אישי וחופשי, שנרקד לבד וכולל תנועות קלאסיות מריקודי ג׳אז ישנים, בשילוב עם אלתור אינדיבידואלי. הוא מתאים למגוון רחב של מהירויות, אך תמיד נשען על גרוב חזק והקשבה עמוקה למוזיקה. התחושה בסולו ג׳אז היא של שחרור, חקירה וגילוי – כל תנועה יכולה להפוך לאמירה מוזיקלית. זה ריקוד שמאפשר להביא את האופי האישי של הרקדן או הרקדנית לקדמת הבמה.
shag
ריקוד מהיר, קופצני ומלא חיים, שמתאים במיוחד למוזיקת סווינג בקצבים גבוהים. יש לו כמה סגנונות – כמו קולג' שאג וקארולינה שאג – אבל כולם מתאפיינים בתחושת אנרגיה מתפרצת, צעדים קצביים מהירים ותנועה שמרגישה כמו קפיצות קטנות ותזזיתיות על קצות האצבעות. השאג יוצר תחושת משחק בין הרקדנים, עם המון תגובתיות לקצב ולמבנה המוזיקלי. ההובלה בו ברורה וקצבית, והגרוב נבנה מתוך תנועות חזרתיות שמתחברות למוזיקה באופן כמעט מתמכר. התחושה בריקוד היא של שמחה שמבעבעת מתחת לפני השטח – קלילה, מגניבה, ובעיקר כיפית בצורה מדבקת.
slow balboa
גרסה רכה ואינטימית של בלבואה, שנרקדת למוזיקה איטית יותר, לעיתים עם אופי ג'אזי חלקלק או תחושת בלוז מעודנת. התנועה איטית, נשלטת, כמעט מדיטטיבית, ונשענת על הובלה מאוד רגישה ומדויקת. התחושה היא של ריחוף בשניים, שבו כל שינוי קטן במשקל או בקצב מורגש ומקבל מקום.
blues
ריקוד רגשי, חופשי ואינטואיטיבי, שמתאים למוזיקה איטית עד בינונית, עם גרוב עמוק וביטוי רגשי בולט. הובלה בבלוז מתבססת פחות על צעדים מוגדרים ויותר על תחושת משקל, קצב, ותנועה משותפת בחלל. התחושה בריקוד היא של נוכחות עמוקה, תקשורת שקטה ולעיתים אפילו אינטימיות, שמגיבה לרגש שנמצא בתוך המוזיקה.